צימרים בצפון    צימרים בדרום     חדרים פנויים     המלצה לנגב     כתבות ומאמרים    אודות     דרושים בתיירות 

 
 English  יצירת קשר

בחצר של אורה

מזה כמה שנים סקרן אותנו הפרסום הצנוע שחזר ונראה בכל מקום: "בחצר של אורה".
המיקום, מושב "נידח" בצפון הנגב הקרוב. טוב, ניתן היה להבין – בוסתן, פירות, חצר, סוכה, אוכל תימני, מזכיר לי כל חצר טיפוסית בשעריים, רחובות או דומיהן.
אמנם שם המקום בחצר של אורה, אבל למען האיזון אתחיל הפעם (ותסלח לי אורה היקרה) בראובן.

לפני קצת למעלה משנתיים, פתאום ירד לי האסימון, כי למרות הפרסומים הרבים שראינו, נדמה לי שלמקום אין אתר אינטרנט. החלטתי להתקשר במבוכה מסויימת. מדברים עליהם כל כך הרבה ואני לא מכיר כלום. בטח מנסים לדחוף להם אתרי אינטנרנט מבוקר עד ערב ומישהו עומד להיות איתי מאוד קצר רוח..

בצד השני ענה לי מישהו עם קול גרוני עמוק משהו, בריטוני, נעים שקול ואדיב.
זה היה ראובן. היתה לי הפתעה. ראובן היה עסוק ולא נמצא בבית באותה העת אך למרות זאת ענה לי בסובלנות ובנימוס רב, אמר שמתעניין ושאצור קשר שוב.

מספר ימים לאחר מכן נסעתי לכפר מימון מרחק של כ 8 ד' נסיעה מנתיבות, כ 25 ד' מאשקלון ובאר שבע.

את פני קיבלו בסבר פנים זוג מיוחד במינו. אורה וראובן. ראובן היה בזמנו ראש מועצת יישובי גוש קטיף. אורה, מנכ"לית שקטה, מבינה עניין ושותפה מלאה להחלטות אסטרטגיות. דתיים, לא קיצוניים, עיניים פתוחות ופקוחות, ערים ומודעים למתרחש סביבם
.

ראובן חטף אותי לבוסתן המפורסם, 80 המינים. מאלף האוסף הזה שלו. עץ שוקולד מישהו שמע? אז כן, יש.
לעץ פרי מיוחד אשר עם בציעתו בתוכו נגלה "ממרח שוקולד" טבעי ומוכן לאכילה. זוהי רק דוגמא קטנה מתוך רבות בין עצי הבוסתן המיוחדים. הסיור מרתק, לראובן ידע רב בנושא וכנראה שגם אורה וגם הוא גם יודעים מה לעשות איתו. חדר הליקרים המדהים הוא חלק מן הסיור, תוכלו לטעום מהם או ליהנות מהם עם הארוחה. אם כבר בארוחה עסקינן, אז נציין שמן העצים ושאר הצומח שבגן מכינה אורה ממרחים וריבות עילוי של ממש. הכל מהבית, הכל מהאדמה.
בביקורי האחרון תיעדתי ביקור של קבוצה מהסוכנות היהודית על אורחיה מארה"ב.
אורה ריחמה עלי והורתה לי להתיישב במרפסת ששודרגה רק לאחרונה והפכה למטבח נוסף פרט לראשי של הבית, בו מחממים פרטים גדולים ומכינים את האוכל להוצאה החוצה לסוכה המפורסמת.

 

היה עוף בתנור אדים, מאודה עד "לשדי עצמותיו", עם אורז צחור. היה מרק גרון תימני, צהבהב למי שמכיר את הגוון הזה..
היה לחוך (הפיתה עם החורים) טרי טרי, היה קובנה מעולה וסחוג טעים טעים אבל לא כל כך חריף "לאורחים". אורה הסבירה לי שסחוג מאוד חריף היא לא מכינה לאורחים, כך שאם מישהו מעניין בסחוג מאוד חריף שיודיע מראש.
היו ממרחים שונים והיו ריבות, אבל מעל כולם ריחף לו בביטחון "ממרח הזעתר" המשובח, אותו מכנה ראובן ממרח אורגנו.

אני החלטתי לא להתבלבל יותר מידי וישר ידעתי מה אני בוחר:
העיקרית היתה עבורי מרק גרון הודו
עליה הוספתי חצי קילו חילבה
צנצנת סחוג "אורחים" קטנה.
בתור לחם סיפקו אותי – שלוש לחוך וקובנה בצועה גדול.
לשתייה זכיתי בתרכיז גויאבה עדין וקר מאוד. אחחח.
זהו.

מרק גרון הודו לא נפל מרגל או בקר או כתף שאכלתי בעבר. נתח הגרון היה מכובד ועמוס לעייפה בבשר טעים טעים במתיקות שומנית קלילה והחזיק לי עד הלגימה האחרונה של המרק. מושלם. כמו שאני אוהב.
חילבה. רק מי שאוהב חילבה  ויודע חילבה אמיתי מהי, יבין לליבי. עם 7 – 8 כפות חילבה בתוך המרק וכפית נוספת ככה גולמי על כל ביס מהלחם.
לחם תימני. ראשון הסתערתי על הקובנה שהיתה חמה, ספוגית למעלה, פריכה ושחומה מטה במידת שמנוניות מושלמת בפירוש לא יבשה בשום חלק וגם לא ניגרת שמן על האצבעות.
כשנגמר הראשון עברתי לשני. הלחוך היה טרי טרי גם הוא. לחוך טוב הוא זה שנדבק לאצבעות אך אינו משאיר בצק. נדבק ומשתחרר נקי, זוהי נקודת ה"רטיבות" האידיאלית.
כשהגיע שלב הקינוח, ביקשתי את סליחתה של אורה בסיבה הרגילה שחשוב לי לשמר את טעם האוכל בפה.
ממרח הזעתר. אורה הבחינה שנשאר לי קצת לחוך אז הביאה לי לסיום את ממרח הזעתר בשמן זית, שום, לימון, מלח ותבלינים, הטעים להפליא ועימו קינחתי הארוחה.

 

מעבר לכל זה. לאחרונה יצא שכמה וכמה כתבות נכתבו על זוגות. זה לא מכוון וגם כנראה שלא נגמר. הנוסחא לשותפות עסקית זוגית כנראה מוכיחה עצמה בתחום היזמות התיירותית בנגב.

מדובר בזוג מארח, מושבניקים, בשנות השישים והשבעים לחייהם, נראים מצויין, מתפקדים ופעילים, שייתן להם הקב"ה לפחות עד 100 כמו 20 וביחד. הם חרוצים ובעלי תושייה שפילסו את דרכם בעצמם, בססו פרנסתם במו ידיהם באהבה רבה וחיים בזוגיות מעוררת כבוד. אורה גרמה לי להתרגשות רבה מאוד. היא דאגה שאוכל, המליצה לי מה ואיך, הציעה תוספת, הציעה מנות נוספות, דאגה שאשתה, שיהיה לי נוח, חימשה אותי בצידה לדרך. עטפה אותי בחום אימהי אמיתי והניעה את נשמתי המתגעגעת לאמא שלי. ראובן, איש יקר וישר דרך, מלא ואמונה בקדוש ברוך הוא ואמון בבני אדם, מלא סבלנות ומלא ידע, תענוג להקשיב לו ולהתרשם מהברק שבעיניו ואהבתו לאדמה, לבוסתן ו....לאשתו.
או אולי בסדר הפוך...

אורה וראובן בקשו שאביא את אשתי והבנות בסוכות.
התחייבתי מיד.

 

לפרטים נוספים הנכם מוזמנים להכנס לאתר הבית

http://www.ora.lanegev.co.il

שמואל עצמון
© כל הזכויות שמורות

עיצוב ועריכה גרפית לכתבה: לילי עצמון

 

ו צימרים בדרום ו אטרקציות ו מסעדות ואוכל ו טיפולים וספא ו אמנים וגלריות ו אירועים ומסיבות ו מה בערב ו עסקים ו תוצרת חקלאית ו
  ו טיולי גי'פים, טיולי שטח, טיולי גמלים, טיולי אופניים ו מורי ומובילי דרך ו שרותי רכב ו כשר ו מטפלים וסדנאות ו בדואים בדואים ו